נירנית "הצפצפות"
רע סופר
החיבור שלי עם נירנית הצפצפות התחיל לפני 4 שנים, הסתובבתי הרבה ורק התחלתי לגלות את עולמן המופלא של הפטריות. הדרך בה התחלתי להכיר פטריות הייתה עם המגדיר של ד״ר דליה לוינסון כך הייתי מתביית על פטריה ספציפית ו״רודף״ אחריה. אט אט שמתי לב כי המון פטריות שאני מוצא אין אותם במגדיר זה. לכן הצטרפתי לפייסבוק ״הקבוצה הישראלית לפטריות בישראל״ והתחלתי לשתף וכך הידע שלי התרחב. הדבר הטוב ביותר אשר קרה לי בזכות הקבוצה הוא היכרות עם אולגה גודרובה שמבחינתי היא המלכה הבלתי מעורערת בזיהוי פטריות בר בישראל. על כל פנים, יום בהיר אחד הסתובבתי בקרבת נחל דן ולהפתעתי ראיתי ״פיתות״ או ״לחמניות״ קטנות מבצבצות מתוך גזע רקוב של עץ תאנה, מייד הבנתי כי מצאתי משהו מיוחד. הצילומים עברו מידית לאולגה בווטצאפ והיא ללא המתנה מיותרת השיבה בנונשלנטיות אופיינית זוהי ״נירנית הצפצפות, יפה מציאה נדירה״. אני זוכר את תחושת הגאווה שחשתי באותו הרגע, נדיר, אני? וואו! בשנים אחר כך כבר התחלתי לראות אותה יותר ויותר ו״צברתי״ נקודות ציון של פטריה טעימה, יפיפה ומופלאה זו.
את נירנית הצפצפות הייתי מוצא בעבר בעיקר על תאנה, צפצפה וערבה, השנה נגלה אליי עולם חדש עצי דולב, תות אגוז ועוד... פתאום בכל פינה הן צצות להן זה לא נורמאלי היכן שרגלי דורכת ועיני מסתכלות מבצבץ לו פרח פטריות פנומנלי. מכיוון שהתחלתי לשכוח נקודות נגועות, לאחרונה התחלתי לרשום אותן כדאי שלא אשכח (יש כבר למעלה מ100 עצים נגועים בנירנית). מה שמרגש בפטריות עץ שבכל פעם שמצאת נקודה יש לך אותה לשנים קדימה, מכיוון שהעץ ימשיך להניב עד שהפטרייה תאכל את כל העץ (או שהאדם יכרות את העץ). גילוי נאות, אני עובד בקייקי הגושרים כך שאני שט בכל יום בנחל שניר ויש באפשרותי ללקט נירנית מזווית קצת אחרת, מה שמאפשר לי לגלות יותר ויותר עצים נגועים. בעקבות כך, שאלות מעניינות במיוחד עולות לי בימים אלו. האם נירנית הצפצפות באמת התפרצה השנה מעבר לשנים עברו? או שמה בגלל שהיערות רדומים, אנחנו יותר מסתובבים בקרבת נחלים וכך אנו מוצאים אותה יותר? או בכלל רמת המודעות שהולכת וגוברת מביאה ליותר מציאות? התשובה לדעתי משלבת בין כל אחת מן השאלות, נכון אנחנו יותר ליד הנחל בגלל היובש, נכון רמת המודעות עלתה משמעותית וכן בזכות הליקוט אני מאמין כי אנחנו עוזרים להפצת נבגים והדבקות של יותר עצים.
לסיכום: העונה נפתחה ברגל שמאל והדיכאון אצל רבים מאיתנו מאלץ אותנו לפנות לאמצעים פסיכיאטריים על מנת להתגבר עליו, אך המזל הגדול הוא שעונת ליקוט הנחלים מעולם לא נראתה טוב יותר ולתחושתי האישית בלבד היא הצילה לנו את העונה!
סוג: נירנית Agrocybe
משפחה: אבנטיתיים Strophariaceae
הדפים יושבים (מחוברים לרגל), צפופים, דקים, בתחילה בהירים, בצבע קרם-אפרפר או אפור, ובעת ההבשלה מקבלים צבע חום-חלוד או חום-טבק. הרגל מרכזית, גלילית, מוצקה, גובהה 5-10 ס"מ, עובייה 1-2 ס"מ, היא לעיתים כפופה, פניה חלקים או סיביים, צבעה לבנבן או קרם, בעלת טבעת נשמרת, גבוהה ודקה. בעת ההבשלה גם הרגל וגם הטבעת מקבלות צבע חום בגלל הנבגים הבשלים שנושרים.
בשר הפטרייה מוצק, בשרני, לבן או לבנבן, ריחו מזכיר ריח של קמח מעופש, אבל הטעם טוב, מזכיר טעם אגוזים.