גידול פטריות בבית
לירן טויטו
ביות וגידול פטריות הוא לא עניין חדש בכלל, ועדיין בישראל החל לתפוס תאוצה רק בשנים האחרונות. החל מראשוני המגדלים הביתיים שהתמקדו בפטריות קסם ועד למגדלים ביתיים חצי מסחריים של פטריות מרפא. אחת הסיבות המשמעותיות לגדל פטריות בבית בישראל, היא מכיוון שפשוט אין לנו פטריות בקיץ. ולכן, נחמד שיש פטריות טריות בכל עונות השנה בהישג יד.
על מנת לגדל פטריות בבית, יש צורך בהבנה של מחזור החיים שלהן וכיצד לענות על הצרכים האישיים של כל פטריה. למשל, מה היא אוהבת לאכול? מה הטמפרטורה הכי מתאימה? והאם היא יכולה להסתדר עם אורגניזמים אחרים?
התשובות לשאלות האלה, יעזרו למגדל הביתי ליצור פרוטוקול גידול ייחודי שמשלב את הצרכים של הפטרייה עם האמצעים שעומדים לרשותו. זה יכול להיעשות בחלל מבודד מהסביבה, שופע במכשירי בקרת אקלים וחיישנים. ויכול גם להיות בערוגה בחצר או באדנית במרפסת.
לא כל הפטריות קלות לגידול באותה מידה. זה מכיוון שצורת החיים שלהן שונה. הפטריות הקלות והפשוטות ביותר לגידול ביתי הן ממשפחת האוזניות. כמו לדוגמה, אוזנית הצדף, אוזנית הכלך, אוזנית הריאה ואוזנית הפלפלון. הפטריות האלה מתאפיינות בתפטיר אגרסיבי שיכול לגבור בקלות יחסית על אורגניזמים אחרים ובנוסף, הן לא מאוד בררניות במזון שלהן ויכולות להיזון ממגוון רחב של חומרים מבוססי תאית.
אחריהן יש את הפטריות שצורת החיים שלהן קצת יותר מורכבת מבחינת מה שאפשר ואי אפשר לעשות איתן. אלה פטריות אוהבות עץ שמפרקות תאית ועצן. ביניהן אפשר למצוא את השיטאקי, בהוקית, רעמת האריה, נירנית הצפצפה והמון אחרות. זאת הקבוצה הרחבה והגדולה ביותר של פטריות שניתן לגדל באמצעים ביתיים.
קבוצה שלישית היא המפרקות השניוניות. זה אומר שהן ניזונות מחומרים שמישהו אחר כבר פירק. מידת המורכבות של הגידול שלהם היא גדולה יותר. למרות שחלקן נמצאות בתפוצה רחבה בגידול מסחרי, גידול ביתי הוא שונה מאוד. בקבוצה הזאת הזאת אפשר למצוא בעיקר פטריות ממשפחת הפקועות וביניהן כמובן השמפניון והפורטבלו. גם אחלמית עירומה במידה מסוימת שייכת לקבוצה הזאת (וגם לקבוצה הבאה).
הקבוצה הרביעית היא פטריות סימביוטיות. אלה הפטריות שדרך החיים שלהן היא קשה ביותר לחיקוי. ולכן קשה לגדל אותן. פטריות סימביוטיות צריכות אורגניזם אחר כדי לגדל גופי פרי. אלה יכולים להיות צמחים, חיידקים, בעלי חיים או אפילו פטריות אחרות. המוכרות ביותר בקבוצה הזאת הן הכמהין, גמצוץ חרוטי וקורדיספס.
זאת חלוקה כללית מאוד ויש פטריות שנמצאות בהגדרה במספר קבוצות בו זמנית או שצורת החיים שלהן יכולה גם להשתנות. בגידול פטריות, מנסים לחקות את התנאים הטבעיים לאותה פטריה שרוצים לגדל. תהליך כללי שמשותף לרוב הפטריות שמגדלים הוא הרחבת התפטיר. בתהליך הזה מתחילים מכמות קטנה של תפטיר ומגדלים ומרחיבים את הנפח הפיזי שלו על ידי העברה ממצע גידול אחד לשני. העברה של תפטיר ממצע מונגע למצע חדש, חייבת להיעשות בצורה סטרילית ככל הניתן. זאת על מנת שלא יכנסו אורגניזמים אחרים לתוך מצע הגידול ויזהמו אותו. יש אפשרות לבנות מעבדה ביתית באמצעים פשוטים ולעשות העברות כאלה בהצלחה רבה.
בישראל אפשר לגדל מגוון עשיר של פטריות באמצעים ביתיים לאורך כל השנה.
