כמהין ופטריות
לירן טויטו
שנות החמישים בארץ ישראל. מדינה צעירה, עם שמתגבש וחלוצים שעושים את מה שעתיד להיות היסטוריה. ובתוך כל זה, היו גם פטריות? מי היו הלקטים באותן שנים? איזה פטריות הם מצאו? ואיפה? חשבתי על זה בזמן שאני מחזיק בספר "כמהין ופטריות" מאת טשרנה רייס שיצא לאור בישראל בשנת 1953. יולה סיפרה לי על הספר הזה רק לפני חודש, והתרגשתי לדעת שזה הספר הראשון שנכתב על ליקוט פטריות בישראל. בהחלט מסמך חשוב. ספר משנת 1953, אני ממשיך לחשוב על השנים האלה. ומאיפה אפשר בכלל להשיג ספר כזה? בטח שלא בחנות ספרים.
אז היום, לא כמו אז, יש מרשתת. מצאתי את הספר אצל סוחר ספרים ישנים ורכשתי במחיר הגון של 50 שקלים חדשים. הספר הגיע בדואר בתוך מספר ימים. יש בו משהו לא מוסבר שגורם לך להתאהב בו מהרגע הראשון. הכריכה העבה, הדפים השחומים והתחושה שיש לי ביד חתיכה של היסטוריה. הספר כתוב בצורה מאוד פשוטה ותמימה. עדות לאותן שנים בתוליות בארץ ישראל.התחושה היא גם שהסופרת לא שולטת בשפה העברית בצורה מושלמת ונראה שהיא עושה מאמצים להתנסח בצורה נעימה. כל כך הרבה חוכמה וידע שמוגשים עם תמימות ונועם זה בהחלט שילוב קסום ונדיר. יש אפילו סיפור מעניין על מגדל השמפניון הראשון בישראל. האיורים של רות קופל כל כך מדויקים, ועם זאת כל כך מופשטים שאי אפשר להפסיק להביט בהם. בספר יש כמה עשרות עמודים בלבד. כנראה שהכוונה הייתה שהקורא יוכל לשאת אותו בכיס לכל מקום שילך.
סטרנה רייס היתה אחת הפרופסוריות הראשונות באוניברסיטה העברית בירושלים. היא נולדה באוקראינה. בגיל 25, קיבלה תואר דוקטור למדעי הטבע, במהלך מלחמת העולם הראשונה הקימה בית ספר לילדי פליטים בברסביה. אחרי המלחמה החלה בקריירה אקדמית באוניברסיטה באודסה. ב-1921 עברה לאוניברסיטת בוקרשט, שם הדריכה תלמידים בסיורים בוטניים להיכרות ולמידה על צמחים ופטריות. באביב 1934 הגיעה לירושלים.
היא היתה אחת מהחוקרים שהתקבלו לאוניברסיטה העברית במהלך העלייה החמישית. דוברת צרפתית, גרמנית, רוסית ורומנית, וגם מעט אנגלית, איטלקית ועברית. היא הצהירה שבכוונתה לשלוט בשפה העברית תוך שלושה חודשים מקבלתה לאוניברסיטה. באותן שנים, מספר הנשים באקדמיה היה מצומצם ביותר וטשרנה רייס הייתה אחת הנשים החלוצות בעלת תואר פרופסור בארץ ישראל. היא לימדה סטודנטים רבים בוטניקה וקידמה את התחום בקרב נשים. משהו בגישה שלה מאוד קסם לי כשקראתי וחיפשתי ראיונות ישנים שנעשו אתה. היא הבינה את הקשר המיוחד שיש לנשים עם העולם הבוטני והתבטאה בנושא מספר פעמים בפומבי: "בבוטניקה היו תמיד הרבה תלמידות. בחורים אוהבים יותר עבודת שדה, פיסיקה, כימיה; בוטניקה, זו עבודה שקטה... צריכים הרבה סבלנות." היא עבדה באוניברסיטה יחד עם אפרים קציר שלימים היה נשיא המדינה והוא אף הושפע ממחקריה. יש קושי רב למצוא מידע אותנטי על טשרנה רייס. כל חברי הסגל שעבדו איתה אינם בחיים, והסטודנטים שלה כבר יצאו לגמלאות. היא מעולם לא הקימה משפחה או התחתנה. אחייניתה נהרגה ב-1948 בקרבות על ירושלים בגיל 21. כך שהמסמכים שכתבה, משמשים כעדות הכי אותנטית למי שהייתה. ובזה טמון חלק מהקסם וההתרגשות לקרוא את הספר שלה. בשנת 1965 הלכה רייס לעולמה.
האיורים בספר מאת רות קופל, הם חלק בלתי נפרד מהיצירה. רות קופל, ילידת גרמניה, הגיעה לישראל עוד בראשית שנות השלושים ונכחה בכל ראשית המחקר הבוטני בארץ. איירה את מגדיר הצמחים הראשון, שיצא ב-1938 וציוריה המדויקים והמפורטים להפליא העניקו לה מעמד בכיר. רות קופל התגוררה בירושלים ונפטרה בסוף שנות השישים.
בסופו של יום, ישבתי על סלע קטן, מתחת לעצי אורן. על הקרקע יש סל, בתוכו פטריות וסכין. ביד החזקתי את הספר "כמהין ופטריות". התמלאתי בהערכה לכל החלוצים והחלוצות שיצרו כאן את הבסיס הרחב שעליו אנחנו ממשיכים לבנות ולהתפתח. חזרתי מהיער, להכין את ארוחת השישי כשהספר לא עוזב אותי לרגע. עם הדפים השחומים שנראה כאילו עומדים ליפול ובו בזמן תפוסים חזק להפליא, עם הדף על "נרתיקון דביק" שכנראה נעשתה בו טעות ולכן הודבק עליו דף נוסף לתיקון. הוא נראה מצוין בשביל ספר בן כמעט שבעים שנה. כל איור מהפנט שבא לי למסגר ולתלות על הקירות במעבדה. אני בטוח שחלק מהקוראים יחשבו שאני מגזים ואולי אפילו נסחף בתיאור לגבי ספר מגדיר פטריות. אבל יש גם כאלה שמבינים בדיוק על מה אני מדבר. עולם הפטריות כל כך רחב ונוגע בנו מכל כיוון אפשרי. החברים שאנחנו יוצאים איתם ליערות, הטבע שמחבק אותנו והידע שהשאירו לנו הדורות הקודמים. אז אם יצא לכם פעם לעבור בחנות לספרים משומשים, תסתכלו טוב טוב. אולי תמצאו עותק של "כמהין ופטריות".
אין להעתיק ו/או לשכפל כתבה זאת ו/או כל חלק ממנו ו/או לעשות בה כל שימוש ללא הרשאה מראש ובכתב מאת בעל זכויות היוצרים וזכויות הקניין בו. למיטב ידיעתנו חלקים שונים מהמידע וכן חלק מהתמונות המצורפות לכתבה מקורם חיצוני ולא נעשתה עבירה על זכויות יוצרים בהצגתם כאן.
הכתבה לעיל הינה על דעתו של המחבר ואין העמותה אחראית למהות התכנים, איכותם ו/או כל רשלנות ו/או מחדל אשר עלול להיות בקשר עם התכנים ו/או בקשר לתוכנו של המידע ולכל שימוש שיעשה בו. קודם להסתמכות על כל מידע כאמור, מוצע לבצע בדיקה עצמאית של המידע.