עמותת פטריות הבר בישראל

תקצירי ההרצאות לכנס פטריות הבר 2024

אפיון תופעת ליקוט הפטריות בישראל ובחינת דרכים לקידום ליקוט בר קיימא, דליה לוינסון
בישראל קיים מגוון פטריות רחב ומיוחד אך כמות הפטריות הגדלה בארץ קטנה. פטריות הבר הינן בעלות תפקיד משמעותי בתחזוקה של מערכות אקולוגיות של יערות וכמקור חשוב של שירותי תרבות. לאור זאת, יש חשיבות גבוהה לשימור שיעור ומגוון פטריות גדול הצומחות ביערות. ליקוט בר קיימא הינו ליקוט מושכל המתחשב במערך הרחב של הגידול ותפוצת הפטריות ומשמר את הנבגים לשנים הבאות. ליקוט בר קיימא או ליקוט מושכל, הוא בעצם מונח כללי מתייחס לשימוש מושכל במשאבים בלי להחסיר מאחרים, לא בדור הזה ולא בדורות הבאים. מחקרים מראים כי ליקוט פטריות הינו כפעילות שמקדמת הבנה מעמיקה של מערכות הטבע, לצד תועלות פסיכולוגיות, תרבותיות וכלכליות. למחקר היו שתי מטרות מרכזיות: המטרה האחת היתה לקדם היכרות עם מאפייני לקטי הפטריות בישראל בהיבטים של עמדות ותפיסות ביחס לליקוט בר קיימא, וכן ביחס להרגלי הליקוט. המטרה היישומית של המחקר היתה לבחון ולהציע דרכים לניהול ממשק מבקרים ביערות שיאפשרו בו זמנית ליקוט בר קיימא, ומענה על צרכי הציבור באפשרות ליהנות משירות תרבות חשוב זה.
המחקר כלל עירוב של שיטות מחקר ובתוכן, ראיונות עם מדריכים ומובילי התחום בארץ, שאלון פיילוט, ושאלון רחב היקף בו נאספו נתונים הן באמצעות חברת סקרים והן באמצעות רשתות חברתיות. מתוך הממצאים למדנו שתופעת ליקוט פטריות בישראל כתופעה חדשה ומתפתחת בעיקרה תופעה חברתית. קיים בציבור צמא לידע, חקרנו את מקורות הידע של העוסקים בתחום. למדנו על תפיסות אודות ליקוט מתחשב, מושכל ובר קיימא המשגות ופרקטיקות. מתוך ממצאי המחקר נכתבו המלצות כלליות והמלצות ממשקיות. בהתבסס על ממצאי המחקר.
פטריות חדשות בישראל - עדכון על המחקר הגנטי, אלעד גילאון
המערכות האקולוגיות הנרחבות של ישראל, המתפרשות מיערות ממוזגים ועד מדבריות צחיחים, מאפשרות בתי גידול עשירים למגוון רחב של מיני פטריות. בין מגוון הפטריות יש מינים רבים עם פוטנציאל קולינרי או רפואי. המחקר הקודם בישראל על פטריות עילאיות היה מבוסס ברובו על מידע מורפולוגי, והתוצאות ממנו לא היו חד-משמעיות ברמת מין הפטריה. רק חלק קטן מהפטריות שהתגלו בארץ זוהו בעזרת כלים מודרניים של ריצוף גנטי, כך שרוב הפטריות בארץ עדיין מוטלות בספק.
מטרת המחקר שלנו היא לאסוף את כל הפטריות שעדיין לא זוהו בישראל, ולקבוע את מינן בעזרת ריצוף ה-DNA שלהן. הקמנו פרויקט מדע אזרחי בשיתוף עם העמותה לפטריות הבר בישראל, במטרה לאסוף את כלל המינים מכל רחבי הארץ. נכון לכתיבת שירות אלה, הפרויקט אסף מעל 700 דוגמאות של פטריות ע"י יותר מ־100 מלקטים. מפטריות נבחרות מוצא ה־DNA שלהן, ורוצפו וגנים המשמשים לזיהוי המין. רצפים אלה הושוו עם ספריות בינלאומיות לקביעה מדויקת של מין הפטריה.
בהרצאה זו נתאר איך גילינו 10 מינים חדשים שמעולם לא תוארו לפני כן בישראל, וכן עוד 16 מינים שזיהינו גנטית בפעם הראשונה. זיהוי המין המדויק של הפטריות עשוי לתרום לבטיחות בליקוט אותן פטריות, וגם לתחילת מחקר חדש על החומרים הפעילים בהן.
אמונות ומנהגים מול עובדות ומחקרים בעולם הפטריות, אלינוער שביט
בהרצאתי אציג מספר אמונות מקובלות בעולם הפטריות, גם ביחס לשימושים בהן, ולעומתן את המחקרים שמאשרים או מפריכים אותן. כמו כן אדון באתגרים החדשים שמתעוררים בעקבות התרחבות השימוש ב־ AI בעולם המיקולוגיה, בין אם זה באמצעות חדירה לקבוצות חובבים שהוקמו לצורך מתן עזרה בזיהוי פטריות מאכל, או כניסה לעולם פרסום הספרים עם ספרי זיהוי פטריות, ועוד.
מגוון כמהות היער של ישראל- אקולוגיה ותירבות, עידן פרמן
על אף אקלים צחיח למחצה, ישראל, המהווה גשר גאוגרפי בין שלוש יבשות, מאכלסת מגוון רחב יחסית של מיני פטריות. בין הפטריות התת-קרקעיות, נצפו מיני כמהות יער בבתי גידול מגוונים. בעוד שחלקן הינן מינים מקומיים, חלקן נחשבות כמינים שהובאו לארץ לאחרונה, כולל כמהות יער אכילות בעלות פוטנציאל מסחרי חקלאי
בהרצאה הנוכחית אתאר ממצאי סקר שבחן את מגוון מיני כמהות היער באזור הגליל העליון. בנוסף, אציג ניסיונות חלוציים לגידול חקלאי של כמהת יער קייצית (Tuber aestivum) בישראל.
המחקר מצביע על עושר של מיני כמהות יער בצפון ישראל, שלא היה ידוע קודם לכן, ומדגיש את הפוטנציאל המסחרי של T. aestivum כגידול בר קיימא בחלקות משולבות של עצי
המצב הנוכחי של טקסונומיית הגושיות והמגוון הביולוגי שלהם בישראל, אלונה י. ביקטובה
Boletales E.-J. Gilbert is quite an extensive order of the class Agaricomycetes, containing over 2,450 species belonging to 16 families and ca. 170 genera. During the past two decades, a molecular revolution in the systematics of Boletales occurred. After detailed phylogenetic studies, it wasrevealed that two large and iconic genera Boletus s.l. and Xerocomus s.l. are cumbersome and polyphyletic groups, which must be divided into at least 26 and 13 genera, respectively. Our long-term study is focused on revision of some xerocomoid genera and genera of the former Boletus sect. Luridi.
The main issues in Boletales taxonomy are: 1) complex evolution of basidiomes types; 2) similar morphology evolved in multiple linages; 3) large amount of genera and especially monophyletic genera; 4) absence group-specific standardization for description of new taxa in Boletales. Therefore, the International Commission on the Taxonomy of Boletales has been established to improve and stabilize taxonomy of this group, including the generic concept and delimitation of genera.
Israel belongs to the quite understudied Eastern Mediterranean region in the aspect of fungal diversity and distribution. And another goal of the study was deep revision of biodiversity of pileate-stipitate boletoid fungi in Israel. Analysis included fieldwork, macro-and micromorphology (using light and scanning microscopy), macro- and microchemical reactions, DNA barcoding and molecular phylogeny. As a result, 32 species and additional two intraspecific taxa belonging to 27 genera and seven families have been detected. Therefore, we found one new family, eight new genera, 18 species and additional tow intraspecific taxa have been reported for the first time in Israel. Moreover, among them there were discovered four species and two intraspecific taxa new to science.
שיעורים שלמדתי מהפטריות, ניצן אלסר
בהרצאה אספר איך המסע שלי כלקט וחובב פטריות, משליך גם על החיים האישיים. מה למדתי מליקוט פטריות שתרם לי להתפתחות אישית, חיזק את החוסן שלי, שיפר את הגמישות המוחית, ואפשר נתינה והעברת אנרגיה לאחרים.
הערכת מתודולוגיות סקר מומחים וקהילה לניטור מקרו־פטריות – תוצאות פיילוט ביער חוף כרמל, ניצן בר שמואל
לפטריות תפקידים חיוניים בתהליכים אקולוגיים ואבולוציוניים, והן יכולות לשמש כביואינדיקטורים חשובים. האינטראקציות שלהן עם אורגניזמים אחרים והשתתפותן במעגלים ביוגיאוכימיים מדגישות את חשיבותן בתפקוד המערכת האקולוגית. למרות שישראל נחשבת נקודה חמה של מגוון ביולוגי ועושר פטרייתי, קיים מחסור בולט במחקר מעמיק בתחום זה. כדי לצמצם פער זה, ערכנו מחקר להערכת מתודולוגיות שונות לבחינת שפע ומגוון מיני מקרו־פטריות, תוך שימוש בסקרי מומחים ובמדע קהילתי. נבחנו טכניקות דגימה שונות, כולל דגימה אקראית במשך עשרים דקות בשטח של 0.15 דונם, וחתכי טרנסקט של 100 מטרים בתוך החלקה. סקרי מומחים שבועיים, שנערכו מדצמבר 2023 עד אפריל 2024, תיעדו 4,276 גופי פרי של למעלה מ-115 מינים. בסקרים נמצאו הבדלים משמעותיים בין אתרי הניטור כנראה כתוצאה משינויי מיקרו אקלים בין האתרים. לאורך הסקר ניצפו שינויים מהירים בהרכב גופי הפרי בין סבבי הדגימה, כאשר מספר גופי הפרי למטר היה הגבוה ביותר באמצע עונת הגשמים. מדד שנון למגוון הביולוגי הצביע על מגמה דומה, עם המגוון הגבוה ביותר של גופי פרי בסביבות ינואר. בנוסף, הניתוח הראה שדגימה אקראית הייתה יעילה יותר בזיהוי מגוון ביולוגי מאשר דגימת חתכי אורך בטרנסקט. למרות האתגרים בשיתוף הקהילה בסקר, שילוב זה הוכח כמועיל בהערכת שפע המינים, כפי שמאושש בניתוח ררפקציה. על כן, יש לשקול שילוב הקהילה במתכונת ביובליץ בתוך סקרי המומחים. מחקר פיילוט זה מספק מתודולוגיה בסיסית להקמת פרויקט ניטור פטריות ארוך טווח בישראל, התומך במגוון הביולוגי ובקיימות היער.
שיטות כימיות ומיקרוסקופיות לזיהוי פטריות בשטח, טלי קוסובסקי
לקטים רבים מכירים פטריות על פי סימני זיהוי חיצוניים – צורה, צבע, ריח ומגע. עם זאת, במקרים רבים ישנן פטריות מאד דומות אחת לשנייה וניתן, לצורך זיהוין להשתמש בכלים נוספים, מדעיים, כבר בשטח. בהרצאה הקרובה אסקור את הכלים הנפוצים ביותר לבדיקות כימיות של פטריות בשטח, וכן אסביר מעט על מיקרוסקופיה בשטח, מגבלותיה ויתרונותיה והכלים העומדים לרשותנו כיום לצורך זה.
פטריות ודיכוי פרזיטים, סגולה מוצפי
פטריות כובע בבר ובגידול חולקות את חייהן ביחד עם חיידקי סביבה, לטוב ולרע. לרב ישנה תחרות בין שתי הממלכות, אך ישנה גם עזרה הדדית. בהרצאה אדבר על כמה מיקרים בהם החיידקים משפיעים על חיי הפטריות בין אם בשינויים מורפולוגים במחזור חיי הפטריה או עזרה בתזונת הפטריה.
פטריות בים? כן, והרבה…, עודד ירדן
בעוד שכ־70% משטח פני כדור הארץ מכוסים במים, חקר הפטריות המצויות בסביבה הימית מצוי בראשיתו. במסגרת מחקר שמטרתו ללמוד אלו פטריות מצויות בסביבה הימית ובאלו תהליכים הן יכולות מעורבות, התמקדנו בפטריות ברות תירבות מחסרי חוליות ימיים ישובים (בעיקר אלמוגים וספוגים). מצאנו מגוון רחב של פטריות אשר רובן משתייכות לסוגים יבשתיים מוכרים. בבחינת פעילותן הביולוגית הבחנו בדינמיות עונתית של נוכחותן באלמוגים וכן בפוטנציאל לגרום נזק מחד אך מאידך, גם להועיל לאלמוגים בתנאי התחממות ימית.
רשת אינטרנט תת־קרקעית: האמנם? המעורבות של פטריות במעבר פחמן בין עצים שכנים ביער, סתיו לבנה
בשנים האחרונות, דובר רבות בספרות המדעית והפופולרית על התפקיד של הפטריות ביצירת חיבורים ביער. בין היתר, נטען כי העצים ביער מחוברים זה לזה באמצעות רשתות תת־קרקעיות הכוללות עצים ממינים שונים ואף כמה מיני פטריות בעת ובעונה אחת. על אף הנטייה לרומנטיזציה של הנושא, עדיין לא ידוע האם וכיצד הפטריות מאפשרות מעבר חומרים בין עצים דרך אותן רשתות. יתרה מכך, עדיין לא ברור מה יכולה להיות ההשפעה של אותן רשתות תת־קרקעיות על העצים ביער. באמצעות שיטות מולקולריות מתקדמות יכולנו לזהות את אותם מינים ספציפיים של פטריות אשר היו אחראיים למעבר הפחמן בין העצים השכנים, ומה המשמעות של אותם חיבורים תת־קרקעיים עבור העצים השותפים ברשת.
פטריריות, טל שאול
מי הם היצורים הקטנים האלה, שדומים לפטריות? נמצאים באותם מקומות ותנאים, ואיזה עוד דמיון יש להם לפטריות?
איך מבחינים בין פטריות לפטריריות?
וקצת המחשת גודל