עמותת פטריות הבר בישראל

תקצירי ההרצאות לכנס פטריות הבר

ליקוט - תלמיד מורה , ניצן אלסר
בהרצאה אספר איך המסע שלי כלקט וחובב פטריות, משליך גם על החיים האישיים. • ראיה מרחבית • חדר כושר למח • שיפור יכולות ניווט קדומות • אהבה ושמירה על הסביבה • העדפות וגבולות • תקשורת עם פטריות ותקשורת עם אנשים.
ניצן – חובב ליקוט מזה שמונה שנים, בזמן הזה אני מלקט מידע ומרחיב את הידע שלי בעולם הפטריות והצומח, דרך רשתות, חברים ומומחים בתחום. הידע החדש שצברתי ביחד עם הרצון ללמד ולהעביר את הידע סללו את דרכי להדריך ליקוט. בנוסף אני גם בן זוג, אבא וקבלן.
הסיכונים באכילת פטריות בר שלוקטו בשטחים שנחשפו לזיהום חקלאי ותעשיתי, אלינוער שביט
פטריות בר סופחות בגופי הרביה שלהן חומרים רבים מאתרי גידולן, כולל חומרים רעילים כמו כספית, עופרת, קדמיום, וארסן. כשהן חודרות לגוף, מתכות אלה ידועות ביכולתן לגרום נזקים רב מערכתיים בגוף אפילו ברמת חשיפה נמוכה. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שריכוזי מתכות רעילות אלה בפטריות שלוקטו בשטחים מזוהמים עלולים לעלות אפילו על ריכוזם בירקות ובפירות שגדלו באותם אתרים עצמם. צרכני פטריות בר שמלקטים כמויות ניכרות ובאזורים קבועים חשופים במיוחד לבעיה זו ולכן אציג ממצאים ממחקרים אחרונים בנושא.
אלינוער שביט היא אתנומיקולוגית העוסקת בעיקר בפטריות ברפואה ובמגוון השימושים שחברות אנושיות עושות בפטריות. במהלך השנים פירסמה אלינוער מאמרי מחקר רבים שעוסקים בנושאים אלה, והיא מרצה עליהם בכנסים ברחבי העולם. אלינוער מפרסמת ב- Fungi Magazine. היא כיהנה כנשיאה של האגודה המיקולוגית של ניו יורק וכיושבת ראש הועדה לפטריות ברפואה באגודה המיקולוגית של צפון אמריקה. היא מתגוררת בקונקורד שבמדינת מסצ'וסטס.
דפוס ההרעלות מפטריות הבר בישראל, ד״ר דליה לוינסון
ליקוט פטריות הבר בישראל תפס תאוצה רבה בשנים האחרונות. בישראל קיימים כ־135 מינים למאכל ובצדם מעל 600 מינים נוספים חלקם רעילים וחלקם עשויים לגרום גם למוות. בשיתוף עם מרכז הרעלים הארצי ברמב"ם, ערכנו סקירה ומחקר, בין השנים 2010-2021. הנתונים שנבדקו לגבי הפונים למרכז הרעלים כללו את: בית הגידול. התפלגות הגילאים, התפלגות המין, חומרת הפגיעה, העונה, נאכל טרי או מבושל והסימפטומים. החורפים הגשומים מזמנים יותר מקרים אך בקיץ, יש עדיין מקרי הרעלה לא מועטים, והדשא אינו פחות מסוכן מן היער. הפטריות הדומיננטיות הן מיני הסוג סיבית בחורף, בקיץ חד משמעית, ירוקת הדפים הקייצית. דרגות החומרה הקשות, היו בעיקר הרעלות ממיני הסוג Amanita ומהסוג Lepiota. לציבור הרחב המטרה, לעורר מודעות וערנות במיוחד אצל הורי ילדים.
ד״ר דליה לוינסון מיקולוגית, ממכון שמיר למחקר אשר ברמת הגולן. בוגרת הפקולטה לחקלאות בהתמחות של מחלות צמחים. למדה מיקולוגיה מפיה של פרופ׳ אביזוהר הרשנזון מחלוצות חקר הפטריות בישראל. בעלת תואר שני מהמחלקה ליערנות באוני איידהו שבארה״ב בתחום מחלות עצי יער. במהלך לימודי הדוקטורט חקרה את פטריית אוזנית הכלך בישראל מההיבט האקולוגי מורפולוגי וגנטי. מפרסמת מאמרים בנושאי פטריות בכתבי עת שונים. יו״ר הועדה באקדמיה ללשון באוניברסיטה העברית - למתן שמות עבריים לפטריות הבר בישראל. יועצת למרכז הרעלים ברמב״ם מזה 25 שנים מחברת 3 מהדורות של מדריך כרטא לפטריות המאכל והרעל בישראל. מורת דרך מוסמכת ועוסקת בהדרכות מקצועיות של סיורי טבע ופטריות. ומרצה בתחום זה. דליה זכתה בפרס רייס לחקר פטריות ישראל לשנת 2001.
שיטות לזיהוי מורפולוגי בפטריות, ד״ר טל קוסובסקי
הרצאה זו תעסוק בסקירת השיטות לזיהוי מורפולוגי של פטריות, תוך מתן דגש לשיטות דימות מתקדמות, דוגמאות מהשטח ויישומים אפשריים עבור חוקרים וקהילת הלקטים כאחד.
ד״ר טלי קוסובסקי, בעלת תואר דוקטור מהטכניון בתחום של מיקרוביולוגיה סביבתית, כיום עובדת היחידה למיקרוסקופיה במרכז תשתיות מחקר בפקולטה לחקלאות. מתמחה בשיטות מתקדמות של מיקרוסקופיית אלקטרונים. לקטית חובבת מזה כעשור, חברת העמותה לפטריות בר מאז הקמתה וכיום מדריכת סיורי ליקוט מטעם העמותה.
טלפונים חכמים ונתונים טיפשים – האם ניתן לאמוד את עושר ואוכלוסיות פטריות הכובע בכלים של מדע אזרחי, פרופ׳ דן מלקינסון
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתיעוד הפלורה והפאונה בעולם תוך שימוש באמצעים דיגיטליים שונים. שימוש נרחב בטלפונים חכמים מאפשר להעלות תצפיות לפלטפורמות שונות המארחות נתונים המוגדרים כמדע אזרחי. מאות מיליוני תצפיות הועלו לאתרים שכאלה, ובהם ניתן לראות את תמונת הפרט שצולם, מיקומו, ומועד הצילום. יחד עם זאת, השימוש במידע שנאסף מאתגר. ככלל, הנתונים מאופיינים בהטיות סטטיסטיות רבות. למשל, בגלל נוחות התנועה על שבילים מרבית התצפיות מדווחות משולי דרכים. בבואנו לנסות לאמוד אוכלוסיות ומגוון של פטריות כובע, קיימים אתגרים נוספים. למשל, החשש של הלקטים מפני חשיפת המיקום המדויק של הפטריות שנאספו. במסגרת פרויקט ה AI4Biodiversity, אנחנו מנסים לתת מענה לאתגרים סטטיסטיים אלה, על מנת לאמוד בצורה טובה יותר את דינמיקת פטריות הכובע בזמן ובמרחב.
פרופ׳ דן מלקינסון - אקולוג, ראש מחקר קדס לחקר גגות ירוקים. החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה.
שימוש בדגנים וחומרים אחרים להרחבת תפטיר חי, לירן טוויטו
בגידול פטריות ביתי או מסחרי, שלב המזרע הוא המשמעותי והמורכב ביותר. כל כך מורכב שמגדלי פטריות מעדיפים להימנע ממנו. האם יש פתרון מהיר ופשוט להרחבת התפטיר? מה ניתן לעשות כדי ליצור סטנדרט עבודה שייתן את אותן תוצאות בכל פעם?
לירן טויטו: מגדל מלקט וחוקר פטריות בישראל ובעולם כבר מעל עשור. מרצה במכללת תל חי לתחום המיקולוגיה היישומית.
תרבות הפטרייה המדברית כמהת שמשון לקראת פיתוחה לגידול חקלאי חדש לנגב, פרופ׳ ירון שטרית
מזה שני עשורים אנו עוסקים בניסיונות לתרבת את הפטרייה כמהת השמשון Terfezia boudieri. פטרייה זו גדלה בסימביוזה עם הפונדקאים ממשפחת הלוטמיים בעיקר מיני שימשון והעקרי שבהם שמשון יושב. במהלך המחקר מצאנו שישנם שלושה תתי־מין קבענו מי הפורה מבניהם. למדנו להנביט את הנבגים ולהדביק צמחי שמשון ופיתחנו טכניקות הדבקה שונות. כמו כן אפיינו את השינויים הפיזיולוגיים שמאפיינים צמח פונדקאי מודבק בהשוואה ללא מודבק. למדנו את שלבי וצורות החיים של הפטרייה. לבסוף, בשנה שעברה הוקמה חלקה במשק חקלאי בנגב בכדי להעריך את פוטנציאל היבול והכלכליות של הגידול.
Prof. Yaron Shitrit - In the last 15 years, my research focus has been the desert truffle Terfezia boudieri that forms mycorrhizal association with its host plant Helianthemum sessiliflorum. We are studying the fungus at several levels including physiology, ecology and molecular biology. We study the effect of the mycorrhiza on host physiology i.e., photosynthesis, transpiration, respiration, and stomatal conductance. We now focus on the fungus genome and mechanisms that allow the survival of the fungus under harsh desert conditions.
פרויקט זיהוי גנטי של פטריות הבר בישראל, אלעד גלאון
מרבית הידע על מגוון מיני הפטריות בישראל נאסף בשנות ה־70 וה־80 של המאה שעברה. חוקרי התקופה התבססו על השוואת התכונות הפיזיות של כל מין לפטריות מארצות אחרות. אולם, פטריות רבות שנראות דומות הן בכל זאת שונות, וניתן למצוא זאת רק ע"י בדיקת DNA. מחקר גנטי על פטריות ישראל בוצע רק בשנים האחרונות, ורק למספר מצומצם של מינים. במחקר שלנו אנחנו שואפים ללקט את כלל מיני פטריות הבר בישראל (מעל 750 מינים) לזהות אותן גנטית, וליצור מאגר DNA שישמש את המשך המחקר בתחום.
אלעד גילאון, דוקטורנט במעבדה של ד״ר שי קובו בפקולטה לחקלאות ברחובות, באוניברסה העברית. המחקר שלו עוסק בזיהוי גנטי של פטריות, וריכוז פרויקט מדע אזרחי לאיסוף פטריות למטרה זו ברחבי הארץ. אלעד משמש כמנכ״ל ברגל ציוד אנליטי בע״מ, אחת החברות הגדולות והותיקות בתחום המכשור המתקדם למעבדות בישראל.
קשרי מיקוריזה בפטריות יער וכמהין - החוליה המחברת בין הקרקע לצמח, ד״ר עידן פרמן
פטריות מיקוריטיות המצויות בקשרים סימביוטיים עם צמחים, ידועות ביכולתן לסייע במעבר של מינרלים ומים מהקרקע לשורשים ובכך מסייעות בהתפתחותם והישרדותם.
בהרצאה זו אציג מחקר שבחן טכנולוגית גידול אלונים עם פטריות כמהין שחורות (כמהת יער קיצית - Tuber aestivum וכמהת יער חורפית - Tuber melanosporum), במטרה להגביר את קצב גידול הפטריה ולהקדים את כניסתה לניבה. בנוסף אציג עבודת מחקר שבחנה את האפשרות להעשרת יערות קק״ל בפטריות מאכל מבוקשות, באמצעות טכניקות הדבקת אורנים ממינים שונים עם פטריות יער: אורנית סיבית - Suillus collinitus, ונטופה ערבה - Lactarius deliciosus.
ד״ר עידן פרמן חוקר במכון המחקר מיגל, ראש המעבדה לביולוגיה מולקולרית של פטריות מאכל. מרצה במכללה האקדמאית תל־חי בקורס ״עולם הפטריות-ביולוגיה ויישומים״.
השפעת דילול יער אורן ירושליים על פטריות הקרקע ביער, פרופ׳ סגולה מוצאפי
פטריות הן קבוצת יצורים חשובה ביותר במערכת האקלוגית בכלל והמערכת היער בפרט. בישראל, רב היערות אשר ניטעו בעבר התבססו יערות אורן ירושליים אשר ניטעו בצפיפות. בשנים האחרונות הוחל בדילול היערות הותיקים. בהרצאה תעסוק בשפעת דילול עצי האורן על מיגוון פטריות שוכנות הקרקע ואופיין התזונתי- ספרוטורופיות, פתוגניות, או מיקוריטיות.
פרופ' סגולה מוצפי. מיגל - מכון למחקר מדעי יישומי בגליל והמכללה האקדמית תל חי. חוקרת מיקולוגייה יישומית מזה כ־ 30 שנים. את שלושת התארים סיימה בפקולטה לחקלאות, כאשר את המחקר המעשי בתואר השני והשלישי ביצעה במכון מיגל, בקרית שמונה. מחקריה עסקו באקלום פטריות מאכל שונות, ובאינטרקאציה בין הפטריה לסביבה. פרופ׳ מוצפי מלמדת במכללה האקדמית תל חי.
הגנה על פטריות הבר ורגולציה, יניב סגל
ההרצאה מציגה סקירה של מחקרים על רגולציה בתחום הפטריות מרחבי העולם, מה ידוע לנו ומה לא ידוע לנו על השפעות הליקוט, מעלה שאלות לגבי נחיצות השמירה על פטריות הבר, ומצביעה על הצורך במידע נוסף בתחום.
יניב סגל (דרך הפטריות) חובב פטריות בר מושבע. זו השנה השישית שבה הוא מדריך בתחום פטריות הבר ואקולוגיה. הוא מנחה סדנאות שטח לגילאים השונים, קורסי ליקוט פטריות, מדריך טיולי ליקוט פטריות בחוֲ״ל, מרצה במסגרות שונות ומסייע במחקרים. יניב חי ונושם את הפטריות, צמא לידע ונהנה מהעברת הידע לאחרים. בשנים האחרונות יניב התעמק מאוד במשמעותן של הפטריות במערכות האקולוגיות השונות, ובין השאר גם בהשלכות של שימושי האדם בפטריות הבר על המארג הסביבתי.
תורת ניהול היער בישראל – פטריות הבר ושירותי מערכת אקולוגית, אסף קרוואני
תורת ניהול היער של קק״ל, מסמך מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער בישראל, מגדיר את מטרת העל של מפעל הייעור בישראל: אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ, מתוך הכרה בכך שקיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות. פטריות הבר קשורות קשר הדוק למטרות ניהול היער של קק״ל, שכן הן מהוות מרכיב חשוב במערכת האקולוגית של היער ותורמות לאספקת מגוון שירותי ויסות, אספקה ותרבות, כאשר החשוב והמשמעותי מזה האחרון הוא פעילות ליקוט הפטריות ביער. בהרצאה זו אסקור את עיקרי תורת ניהול היער בישראל, כיצד פטריות הבר משתלבות עם עקרונותיה ומטרותיה, ואפתח פתח לדיון על ממשק יער המעודד פטריות בר וליקוט מתחשב.
אסף קרואני, מנהל מחלקת ניהול יער ומידע יערני באגף הייעור של קק״ל. המחלקה משמשת כגוף המטה האחראי על ממשק היער בראיה ארצית, מערך הסקר והניטור וההדרכה המקצועית לאנשי השטח. אסף עבד בעבר במכון הקטלאני לחקר היער בספרד במעבדת הפטריות של חוסה אנטוניו בונה, והתמחה בהשפעת שינויי אקלים על תנובת פטריות בר ושירותי מערכת שהיער מספק.
הרצאת פוסטר
פרוייקט ניטור פטריות הבר בישראל, ניצן בר שמואל
בישראל נעשו ניסיונות רבים לנטר את מגוון פטריות הבר, אך נכון להיום, אין עדיין פרויקט שמרכז את המידע על המצאות גופי פרי של פטריות בהיקף גדול במשך מספר שנים. בעוד שמודעות הציבור, הידע והעניין נמצאים בעלייה, קיים מחסור משמעותי באנשי מקצוע העוסקים במחקר אקדמי בתחום. בנוסף, עונת הפטריות ביערות קצרה ותלויה באירועי גשם, ולכן ביצוע סקרים אקולוגים בצורה הקלאסית יכול להיות מאתגר, נקודתי ובלתי מייצג. במקומות רבים בעולם שינו את הגישה והחלו להיעזר במסגרות של מדע אזרחי לצורך בניית מערכי ניטור. תוכניות המשלבות בין קהילת החובבים, אנשי השטח המקצועיים ואנשי האקדמיה. התקווה היא שהמידע שייאסף בפרויקט כזה יכול לעזור להעריך את מצב הפטריות בארץ ואפילו להשפיע על תוכניות סביבתיות בהמשך הדרך.
אני ניצן בר-שמואל אקולוגית במקצועי עם רקע במדעי הסביבה. אני לא מומחית בפטריות אבל מלקטת מאז היותי ילדה קטנה ותמיד התעניינתי בהן. בימים אלה נכנסתי לרכז את קבוצת המחקר AI4Biodiversity, באוניברסיטת חיפה, שמטרתה לייצר כלים חדשים להבנת המערכות האקולוגית שסביבנו. הקבוצה כוללת חוקרים בתחום האקולוגיה המרחבית, קהילות מקוונת וחוכמת ההמונים, ועושה שימוש במודלים ואלגוריתמים סטטיסטיים, ראיית מחשב ובינה מלאכותית. פרויקט ניטור פטריות הבר יכנס תחת מטריית מחקר זאת. הכוונה שלי היא ליצור פרויקט ניטור ארוך טווח שיוביל לפרויקטים של שימור שיתמכו בעושר הפטריות של הארץ שלנו מבלי לפגוע בטבע הקיים או בגישה של כולנו אליו.