קיץ 2025 ופטריות, בניו אינגלנד 
אליענה שני
קיץ 2025. ״נו, טעמת כבר את ה־ Lobster Mushroom?״ שאלה לורינדה, משיקגו. למה היא מתכוונת: אני במדינת Maine, בדיוק עזבתי את החוף, ונסעתי לנופים הירוקים, אל היערות, בצפון ובמערב המדינה. לובסטר? אכלתי בהנאה גדולה על החוף, זה המקום הטוב בעולם! אבל פטרייה כזו?
ואז נזכרתי: ראיתי כאלו בחוף המערבי, כולם התרגשו מהן..מעניין!
בתמונה, ניתן להבחין בשינוי, שעברה החריפית, והפכה לצירוף החדש הזה. הצבע: בולט, כתום-אדום, לפעמים אפילו קצת בורדו. חסרת צורה, בתמונה מס. 1. דומה לכדור עם גבשושיות: זו תוצאה של פטרייה אחרת, פטריה עם פטריה! התוקפת היא Ascomycetes fungi, והיא יוצרת מהצירוף החדש פטרייה שונה. רקמות הפטריה המקורית מוחלפות, והן גדלות יחד. כך נוצרת Hypomyces lactifluorum, השם המדעי, של פטריית הלובסטר. והיא בעלת תכונות חדשות. מי הקורבן? מתברר, שבצפון אמריקה אלו 2 סוגים טיפוסיים: נטופות, Lactifluus- milk- caps, או חריפיות, Russula. לרוב נתקפות חריפיות לבנות. אי אפשר לדעת מי הייתה הפטרייה המקורית, ללא בדיקה מיקרוסקופית. דוגמה נוספת בתמונה מספר 2.
בתמונה 3: ככה קוצרים מחמאות, ומקבלים ברכות חמות לפרידה, מהמארחים המקומיים, שלא הכירו, עד אז, את האוצרות שעל סף דלתם. כנראה, שלא ישכחו אותי.
גביעונית אדומה (תמונה 4), Chantarellus cinnabarinus ,שהכרתי בזכותה של אלינוער שביט, בשכונת מגורים בעיירה ההסטורית קונקורד, מסצ׳וסטס, היא עוד פטרייה ייחודית לניו אינגלנד. טעמן היה נעים, אבל אהבתי יותר את הגביעוניות המוכרות, בעלות צבע הזהב. כפי שניתן לראות בהמשך, לא כל זהוב־צהוב בולט הוא השנטרל, אבל מעניין למדי.
גביעוניות?? מתברר שיש כאלו וגם כאלו (תמונה 5)
ופטריות, שהמקומיים קוראים להן "שנטרל מטעה". עם צורה משונה, כמו כוס, גדולות יותר, מגיחות מהקרקע כמו טיפות הפוכות, ואז נפתחות:הן לא גביעוניות, נמצאו ביערות מחטניים בעיקר. הן שונות במראה, בגודל, ואפילו בצורה שבה הן נפתחות, או בצבע שמקבלות אחרי שחשופיות אוכלות אותן, ומשאירות סימנים. לא אכילות. (תמונה 6) פטרייה לא אכיל יפה, מסקרנת וחדשה לי, אבל לא שנטרל, ואפילו לא מהממשפחה. עוד צהוב, שהוא לא הזהב.
אחרונה, מבין פטריות המאכל, שמצאתי, בשני מקומות: במסצ'וסטס ובצפון ורמונט, Chicken
of the woods -
תרנגולת היערות, נקובית חלמונית, בעברית. או בשמה המדעי: Laetiporus
Sulphureus פטרייה טפילה, המפרקת את
התאית שבלב העץ. משאירה את הליגנין החום. בתמונה 7: גופי הפרי מקיפים, כמו מדפים את כל צידי הגזע.
איך אוכלים? כמו שניצל! ולדעת המארחים שלי, אפילו טעים משניצל עוף. היה נפלא, אין ספק.
נתקלתי גם בשפע פטריות לא למאכל, התלהבתי מאוד מהאכילות, שאין בארץ, ומאלו, שנדיר למצוא בארץ. אבל יש גם שפע של אחרות, נפלאות ומסקרנות. למשל: האמנית העגולה והקוצנית הזו (תמונה 8), על מסלול המוהוק, במסצ׳וסטס.
וזו (תמונה 9), מיוחדת. לצערי לא צילמתי מספיק חתכים. התלהבתי ממנה כל כך. ככל הנראה Inocybe tahquamenonesis, פטרייה שחורה קטנה, עם עיגולים על הכובע. היא כנראה צעירה, ואח"כ נפתחת לרוחב. מתחת לכובע יש דפים. אם היו לי יותר תמונות מזוויות נוספות .אולי זה הסימן, שצריכה לחזור לשם?
וכמובן, שמצאתי גם שלל פטריות צהובות, בולטות. צהוב עולה! הן מופיעות בתמונות הבאות. לראות, לצלם, להתפעל, ולא לאכול.
לסיכום, כשבוחרים יעד לחופשה, שיש בו שילוב של יערות, גשם, לחות וטמפ נוחות עד גבוהות- הסיכוי למצוא פטריות, קיים. אם לא מכירים, מצלמים, שואלים את המקומיים, ולומדים. אמצעי הזהירות: רבים, מאלו שבהם אנו נוקטים בישראל, בגלל השוני בגודל השטחים, ומה שהם מכילים. חשוב להיזהר מצמחים רעילים ביער, למשל 'Poisonous Ivy' כלומר קיסוס רעיל. יש שמתגרדים בכאב ממגע קל בו. וגם מהקרציות, עי לבוש מתאים וריסוס הביגוד מראש. לא נעים להיעקץ, לחיות בחשש שבועיים, מהידבקות באחת מארבע המחלות הנוראיות, אותן 'Deer ticks' מעבירות. פראי משמעותו, פעמים רבות, ללא קליטה סלולרית. הורידו מפות ללא אינטרנט וסמנו את מיקומכם, כדי לחזור לרכב. אם ביצעתם הכל נכון- ההנאה אינסופית, ההפתעות רבות. תנו לסקרנות להוביל אתכם.להתראות ביער!
אליענה שני
ממייסדי העמותה, ומטיילת סקרנית