עמותת פטריות הבר בישראל

תקצירי ההרצאות לכנס פטריות הבר 2026

מאה שנים לחקר פטריות בישראל, אלעד גילאון
השנה אנחנו חוגגים 100 שנה לפרסום המדעי הראשון על פטריות בישראל. בהרצאה זו נסקור את זיהוי פטריות הבר מראשית ההתיישבות בארץ ועד לימינו. ממחקר שביקש למצוא מקורות מזון נוספים להתיישבות ההולכת וגדלה, ועד מחקר סיסטמטי לזיהוי מדויק של מינים שנראים מאוד דומים. נדבר על הכלים העומדים לרשות המדע היום, ואילו מינים מתגלים בישראל בכל שנה.
סלעים בתפריט: ההעדפות המינרליות של פטריות, שיקמה זערור
במה מחפשות פטריות בתוך סלע, והאם יש להן העדפות לגבי המינרלים שהן פוגשות? פטריות מעורבות בבליית סלעים ובשחרור יסודות מהמינרלים המרכיבים אותם. קורי הפטרייה יוצרים רשתות בתוך הסלע ומקיימים מגע עם סביבה מגוונת מבחינה כימית ומבנית. המפגש הזה מעלה שאלה מסקרנת: האם מבחינת הפטרייה, כל המינרלים שווים?
בהרצאה אציג מחקר העוקב אחר רשת קורים שהשתמרה בתוך סלע בזלת. באמצעות תמונות מיקרוסקופיות, מיפוי מינרלים וניתוח ההרכב הכימי, בחנו אילו מינרלים נמצאים בקרבת הקורים, כיצד משתנה הקשר ביניהם באזורים שונים בסלע, ואילו יסודות הצטברו בחומר הממלא את מבני הקורים. ההשוואה לדפוסים אקראיים אפשרה לנו לבחון האם הקשרים שנצפו חורגים ממה שאפשר לצפות ממפגש מקרי. מצאנו שסביב מינרלים מסוימים נוכחות הקורים גבוהה מהצפוי, בעוד שסביב אחרים הקשר משתנה יותר. גם ההרכב הכימי מוסיף רובד לסיפור: החומר הממלא את מבני הקורים מועשר ביסודות מסוימים ביחס לסביבתו. יחד, הממצאים מאפשרים לבחון את הקשר בין מיקומה של הרשת לבין החתימה הכימית שנותרה בסלע.
האם דפוסים אלה משקפים העדפות תזונתיות, את התנאים הפיזיים בתוך הסלע, או שילוב ביניהם? ומה אפשר ללמוד מהשוואת מבני הקורים למשקעים אחרים באותו סלע? דרך הממצאים נדון במשמעות של ״אכילת סלעים״, בקשר בין פטריות לתנועת יסודות בסביבה, וביכולתן של רשתות זעירות להשתתף בתהליכים גאולוגיים.
הנסתר והנגלה: הרשת החיה, לירן טויטו
כשאנחנו חושבים על פטרייה, אנחנו בדרך כלל מדמיינים את גוף הפרי שמבצבץ מעל הקרקע. אבל זה רק חלק קטן מהאורגניזם. בהרצאה נציץ אל עולמה הנסתר של הפטרייה דרך התפטיר - רשת חיה ודינמית שמאפשרת לה לגדול, להשיג מזון, להתמודד עם מתחרים, לתקשר עם הסביבה ולשרוד לאורך שנים. ההרצאה תציג את התפטיר מזווית ביולוגית ותמחיש כיצד הבנת הרשת החיה משנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על פטריות.
ארץ השמש העולה, ששון זערור
פירוט הרצאה: מסע מרתק אל עולמן המופלא של הפטריות ביפן - מיערות העתיקים של יאקושימה ועד הגבעות הירוקות של שיגאראקי. בהרצאה נצלול לטבע היפני הייחודי, נגלה את מקומן של הפטריות בתרבות, בחיים היומיומיים ומפגשים אנושיים מרגשים סביב פטריות.
מה?שרום, גיא שרייבר
אתר פטריות הבר בשדה.
פטריות הבר האקטומיקוריטיות חוצות גבולות, דליה לוינסון
פטריות הבר האקטומיקוריטיות (EM), הן מרכיב חיוני במערכות אקולוגיות רבות, ובמיוחד ביערות, שבהם הן מקיימות קשר סימביוטי עם שורשי עצים ומשפיעות על קליטת חומרי הזנה, מחזור הפחמן, התחדשות היער ומבנה הקהילה הצמחית. לא כל מין זר הוא פולש. פטריות אקטומיקוריטיות פולשות (IEM), הן מיני פטריות המקיימות יחסי גומלין סימביוטיים עם שורשי עצים וצמחים אשר הועברו מחוץ לאזור תפוצתן הטבעי והתבססו והתפשטו במקום החדש. בעידן של גלובליזציה, שינויי אקלים ותנועה מואצת של צמחים, עצים וחומרים אורגניים בין מדינות ויבשות, הולכת וגוברת גם האפשרות להפצה של פטריות מעבר לתחום תפוצתן הטבעי. מנגנוני ההפצה של פטריות אקטומיקוריטיות והדרכים שבהן הן חוצות גבולות גאוגרפיים מתאפשרת בעזרת נבגים, תפטיר וחומר צמחי או עצי נגוע שיכולים להגיע למערכות אקולוגיות חדשות. לאחר הגעתן, פטריות אלו עשויות להתבסס בסביבה החדשה, במיוחד כאשר קיימים בה פונדקאים מתאימים. ההשפעות האקולוגיות המרכזיות הן דחיקת פטריות מקומיות, שינוי מחזורי הזנה ופחמן בקרקע, שינוי האיזון האקולוגי בין פטריות אקטו לאנדו מיקוריטיות, השפעה על התחדשות יערות, וסיוע להתפשטותם של עצים זרים. ההתפשטות של פטריות אקטומיקוריטיות שונה מפלישה של אורגניזמים רבים אחרים, משום שהן קשורות באופן הדוק לצמחים המארחים ולרשתות המיקוריזה בקרקע. לפיכך, החדרת מין פטרייה חדש עשויה להשפיע על יחסי פטרייה–צמח, על הקהילות המיקרוביאליות המקומיות ועל תפקוד המערכת האקולוגית. בישראל אותרו פטריות פולשות מהמזרח הרחוק ומאגן הים התיכון ,מאירופה, ואפילו מארה"ב. המסר המרכזי הוא כי לפטריות הבר אין גבולות גאוגרפיים אמיתיים: בעידן הגלובלי, תנועת הפטריות עשויה להיות מהירה ורחבה יותר מיכולתנו לזהות ולעקוב אחריה, ולכן הבנת מנגנוני ההפצה וההתבססות שלהן חיונית לשמירה על המגוון הביולוגי ולניהול מערכות אקולוגיות. פלישותיהן של הפטריות האקטומיקוריטיות והשפעתם על הטבע והסביבה בעולם לא נחקרה דייה. הזיהוי והניטור של מינים חדשים בארץ חשובה מכיוון שההשלכות האקולוגיות של תנועת מיני פטריות אלה והתבססותן בארץ טרם נלמדה.
למה לא לאכול פטריות?, ניצן אלסר
סקירה של סיבות שונות של למה מומלץ לאכול ולא מומלץ לאכול פטריות. לאורך ההרצאה אסקור גישות של תרבויות שונות ברחבי העולם והתפיסה שלהם לגבי אכילת פטריות, השפעתן על הגוף ועל הנפש.
בין התלהבות לאחריות: איך מפיצים את הידע על פטריות הבר אביבית ברקוביץ

עולם הפטריות מעורר סקרנות, התרגשות ורצון לצאת לשטח וגם לשתף אחרים במה שגילינו. אבל איך הופכים את ההתלהבות הזאת להנגשת ידע שהיא גם מזמינה, גם מדויקת וגם אחראית? ההרצאה תעסוק בהזדמנויות ובאתגרים של הפצת ידע על פטריות: בסיורים, בקורסים, ברשתות החברתיות ובמפגשים בין חובבים, מדריכים ואנשי מקצוע.
נבחן את המתח שבין הרצון להנגיש ידע לקהל רחב לבין הצורך לשמור על מורכבות, זהירות וגבולות ברורים. איך מסבירים בלי לפשט יתר על המידה? כיצד משתפים מידע על זיהוי וליקוט בלי ליצור ביטחון מופרז? ואיך מדברים על חוסר ודאות, מתקנים טעויות ומבחינים בין חוויה אישית, ידע מסורתי וידע מחקרי בלי לכבות את הסקרנות?
מתוך העשייה שלי בהדרכת ליקוט, אציע מבט מעשי על הפצת ידע כהזדמנות לטפח לא רק היכרות עם פטריות, אלא גם אחריות, אהבת הטבע, חשיבה ביקורתית וכבוד לטבע. נחשוב יחד כיצד ליצור שיח שמעודד שאלות ולא רק תשובות, ומתי תפקידם של מי שמלמדים ומשתפים הוא דווקא לעצור ולומר: ״כאן עדיין לא יודעים״.

ריכוז החומרים הפעילים בזני פטריית הקסם: מגידול מסורתי לטכנולוגיית ביוריאקטורים, אייל קורצבאום
פטריית הפסילוציבה קובנסיס היא הפטריית הקסם\פסיכדלית המוכרת ביותר בעולם. פירטיה זו אמנם אינה גדלה בישראל אך היא נפוצה במדינות שונות בעולם. עם העלייה בעניין הרפואי בפוטנציאל הטיפולי שלה במצבים נפשיים כגון דיכאון עמיד, התמכרות, ופוסט טראומה, גוברת החשיבות להבין את ההרכב הכימי שלה. הרצאה זו תציג את הנושא באופן כללי ותתמקד בהשוואה בין גופי פרי של זנים שונים של הפטרייה, ותראה כיצד הריכוז של החומרים הפעילים המרכזיים שבה משתנה בין זן לזן. חלק מההרצאה יוקדש לחזית הטכנולוגיה בתחום: מעבר מאיסוף מהבר או גידול גופי פרי במצע מוצק, לגידול מתקדם של תפטיר נוזלי בתוך ביוריאקטורים (מכלי התססה מבוקרים). גידול בביוריאקטורים מאפשר לשלוט במדויק על תנאי הסביבה ולייצר חומר פעיל בצורה אחידה, יציבה ובטוחה – צעד הכרחי עבור עולם הרפואה העתידי.
החיפוש אחר הרעל - מה מצאנו במרדעיות?, טלי קוסובסקי
במשך שנים ישנן פרקטיקות שעוברות מפה לאוזן בין מלקטים לגבי פטריות שונות, האם אכילות, באילו תנאים והאם מכילות רעלנים שונים. חלק מהדברים נבדקו גם על ידי טוקסיקולוגים, אך חלקם עדיין לא, והזהירות מחייבת התייחסות לפטריות בהתאם.
במשך הרבה מאד שנים העמדה הטוקסיקולוגית המקובלת לגבי מיני פטריות בסוג מרדעית (Helvella sp.) הייתה כי הן עלולות להכיל הידרזינים גורמי חימצון כמו גירומיטרין. גירומיטרין הוא רעלן טבעי חזק ממשפחת ההידרזינים הנמצא בעיקר בפטריות גמצוצית מדומה - False Morel (Gyromitra sp.). בגוף האדם, הגירומיטרין עובר חילוף חומרים (מטבוליזם) והופך לתרכובת שנקראת מונומתיל-הידראזין. חומר זה רעיל ביותר למערכת העצבים המרכזית, לכבד ולכליות. בנוסף, הוא נחשב לחומר מסרטן [1].
המקור לעמדה זו הוא ככל הנראה הקרבה המורפולוגית ל- Gyromitra esculanta, וכן מספר מקורות משניים בהם נכתב כי המינים מרדעית לבנה (Helvella crispa), מרדעית חלולה (H. lacunose) ובמינים נוספים כי הם מכילים "עקבות גירומיטרין) או הידרזינים, ואף נכללות ברשימת פטריות המכילות רעלן זה. הבעיה היא שהטענות האלו אינן מלּוות בפרסום אנליטי ראשוני שמדגים זיהוי וכימות של גירומיטרין במינים אלה, ועל אף חיפוש בספרות לאנמצאו מחקרים אנליטיים מבוקרים, למשל בשיטות LCMS או UHPLC, שדווחו על זיהוי וכימות שלגירומיטרין במיני Helvella כלשהם [2,3].
בשנה האחרונה לקחנו על עצמנו לבצע בדיקה כזו. מינים שונים של מרדעית נאספו משלושה אתרים בישראל, הובאו למעבדת הכרומטוגרפיה בפקולטה לחקלאות ונבדקה המצאות גירומיטרין ותוצריו בפטריות טריות, וכן לאחר הקפאה ב־ -20°C.

1. Michelot D. & Toth B., Poisoning by Gyromitra esculenta, a review. in J Appl Toxicol, 1991 (https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1939997/).
2. Vohra R, Dirks AC, et al. A 19-year longitudinal assessment of gyromitrin-containing mushroom exposures. Clin Toxicol. 2024;62(7) (chrome extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://par.nsf.gov/servlets/purl/10585105)
3. Huffman, DH. & LH. Tiffany, Spring Morels and False Morels of Midcontinental US, US University of Missouri Extension and Missouri Department of Conservation (chrome- extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.walterreeves.com/uploads/pdf/morel id.pdf)
פטריית הגמצוצית (מורל): הקשר בין צבע הפטריה לצבירת חומרים ביואקטיבים, סגולה מוצפי
פטריית הגמצוצית (Morchella, מורל), היא פטריית מאכל ידועה בעולם בטעמה המיוחד. הסוג מכיל מספר גדול של מינים, הגדלים בנישות אקולוגיות רבות ושונות. בנוסף, הם מגוונים מאד מבחינת מורפולוגית, בצבע גופי הריבוי ובכימיקלים אותם הם צוברים. בהרצאה הנוכחית יוצגו תוצאות מחקר שבו ניבדק הקשר בין צבע גופי הריבוי לבין צבירת חומרים מקבוצת הפנולים וחומרים בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית, בין המינים השונים אך גם בתוך אותו מין, ובתוך אותה אוכלוסייה.
הסוד שמסתתר מתחת לעיניים: מה באמת קורה כשאנחנו מלקטים? , ברברה קזנוביץ׳
כל מלקט מכיר אולי את הרגע הזה: אנחנו מהלכים ביער, סורקים את הקרקע ומחפשים פטריות, אך לא מוצאים דבר. ואז, בעקבות שינוי בקצב ההליכה, במיקוד הקשב או בזווית המבט, פתאום מתגלה פטרייה — ולצדה עוד אחת ועוד רבות. הן לא הופיעו ברגע הזה. אנחנו פשוט התחלנו להבחין בהן.
מה משתנה ברגע הזה? האם אנחנו רואים אחרת כשהגוף נרגע, כשהקשב משתחרר או כשהמוח מפסיק לחפש רק את מה שהוא מצפה למצוא?
ההרצאה יוצאת מחוויית הליקוט בשטח ובוחנת אותה דרך כמה נקודות מבט משלימות:
  • היער והגוף :מחקריו של האימונולוג ד״ר צ׳ינג לי על רחצה ביער (yoku-Shinrin) מצביעים על קשר בין חשיפה לסביבת יער, שינויים במדדי סטרס והשפעות על מדדים מסוימים של מערכת החיסון.
  • המוח אינו מצלמה :גישת ה־ Processing Predictive מציעה כי התפיסה שלנו נוצרת מתוך מפגש בין מידע חושי לבין ציפיות, ידע קודם ותבניות שהמוח בונה. כיצד ציפיות והרגלי קשב משפיעים על מה שאנחנו מזהים — ועל מה שנותר מחוץ לשדה המודעות שלנו?
  • האם אנחנו רואים את המציאות או את מה שחשוב לנו לראות ?תיאוריית התפיסה האבולוציונית של פרופ׳ דונלד הופמן מציעה פרשנות מאתגרת לתפקיד התפיסה בהתפתחות האבולוציונית: לא בהכרח לייצג את המציאות במלואה, אלא לספק ממשק שמכוון אותנו לפעולה יעילה. מה המשמעות של רעיון זה עבור האופן שבו אנחנו מתבוננים ביער.
  • מתאורת פנס לתאורת הצפה :דרך חוויית הליקוט נבחן את המעבר האפשרי בין קשב צר וממוקד לבין מודעות רחבה יותר, המאפשרת לקלוט פרטים, דפוסים וקשרים שלא בלטו קודם. זהו חיבור בין חוויה אישית בשטח לבין שאלות על קשב, תפיסה ונוכחות. ההרצאה מבקשת להציע זווית נוספת על ליקוט פטריות בר: לצד הידע המיקולוגי, הבוטני והאקולוגי, הליקוט הוא גם מפגש בין הסיבה החיצונית של היער והעולם הפנימי של המלקט. דרך המפגש הזה אפשר לשאול לא רק כיצד אנחנו מוצאים פטריות, אלא גם כיצד מצבנו הגופני, הרגלי הקשב והציפיות שלנו מעצבים את מה שאנחנו מצליחים לראות.
השפעת דילול חורשות אורן ירושלים על חברת המקרו-פטריות: מחקר ארוך טווח ביער הקדושים, עידן פרמן
מחקר ארוך טווח ביער הקדושים בוחן כיצד דרגות שונות של דילול חורשות אורן ירושלים משפיעות על חברת המקרו-פטריות בקרקע ומעל פני השטח, ומתמקד בשאלה האם עוצמת הדילול משנה את המאפיינים הסביבתיים ועושר המינים או שמא השינוי המרכזי טמון בהרכב האוכלוסייה בין שטחים מיוערים לשטחים פתוחים. המחקר בוחן את יחסי הגומלין בין עצי האורן לפטריות האקטומיוקוריטיות השולטות בבית הגידול, ושואף להגדיר סוגי פטריות מרכזיים שישמשו כסמנים ביולוגיים לבריאות היער. על בסיס סמנים אלו אנו מפתחים כלי אבחון גנטיים, הנועדים לענות על האתגר של ניטור חיוניות המערכת האקולוגית התת-קרקעית ברציפות, בפרט בעונות שחונות שבהן קיימת הופעה דלילה של גופי פרי מעל פני השטח.
"FungiRadar" - למה היער ריק כשהמזג אוויר ״מושלם״? זיהוי גורמים אקלימיים נסתרים להופעת פטריות בעזרת AI, אולגה סקולניק
כולנו מכירים את התסכול: ירד גשם, הטמפרטורות צנחו, האדמה רטובה והיער נראה מוכן - אבל הפטריות פשוט לא שם. מדוע מודלים מסורתיים של ״גשם = פטריות״ לא תמיד עובדים בארץ? בהרצאה זו אחשוף את הגורמים האקלימיים והסביבתיים הנסתרים שבאמת מכתיבים את הופעת הפטריות בבתי הגידול המקומיים. אציג את "FungiRadar" – מערכת חיזוי חדשנית המנתחת הסתברויות ביו-אקלימיות ב-15 אזורי יער בישראל. נראה כיצד ניתוח נתונים, שילוב של בסיסי מידע ושימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) יכולים לפצח את תנאי המיקרו-אקלים, לזהות את ״חלון ההזדמנויות״ המושלם, ולהפוך את כולנו ללקטים, צופים וחוקרים חכמים ומדויקים יותר.
להרתיח ולשפוך? הכנת פטריות בר למאכל – בין מוסכמות והרגלים עממיים לראיות מדעיות (פרק ב׳) , אלינוער שביט
הרצאה זו היא המשך הרצאתי בכנס זה בשנת 2024 (״אמונות ומנהגים מול עובדות ומחקרים בעולם הפטריות״). הפעם אתמקד בחלק מהמוסכמות וההרגלים העממיים הרווחים גם בישראל שמטרתם לוודא שפטריות שלוקטו בטבע הן בטוחות למאכל. למשל - הרתחה מקדימה של פטריות ושפיכת מי ההרתחה. כמו כן אציג ממצאי מחקרים המאששים או מפריכים את המוסכמות והמנהגים האלו, בדגש על פירוק רעלנים וסילוקם לצד שימור ערכן התזונתי, של הפטריות, טעמן ומרקמן. הדוגמאות יכללו פטריות מוכרות בישראל, כגון נקובית חלמונית (Laetiporus sulphureus), אחלמית (Lepista spp.), חריפית (Rusulla spp.), גמצוצית (Morchella spp.), גושיות המכחילות בפציעה, ועוד.